<h1>רבינו ירוחם מישרים ני"ד</h1>
<h2>דף עז.</h2>
אותיות נקנות במסירה ובכתיבה ולא יועיל מסירה לבד אפילו לקנו' הניי' וצריך למשוך או להגביה חוץ מן המסירה והכתיבה ויש מי שכתב דאינן נקנות אלא במסירה וכן נראה עקר וכתבו התוספות ולא יועיל מסירה לבד אפילו לקנות עוד וצריך למשוך או להגבי' חוץ מן המסירה והכתיבה ולא דמי מסירה זו למסירת ספינ' או בהמ' ויש מהגדולים שכתבו שכמו שאותיות נקנות במסירה כך נקנות במשיכה ובהגבהה בלא מסירה ויש מי שכתב כי המסירה הו' כמו בשאר הדברים והעקר כמו שכתבתי בשם התוספ' ומה דאמרינן אותיות במסירה ובכתיבה לא שיועיל מסירה כי מסירה אינה במטלטלין אלא דבעינן קנין חשוב מיד ליד ואפילו דלא בעי' מיד ליד בעי' דעת אחרת מקנה דהפי' שטרותיו. אין המחזיק קונה המלוה הכתובה בהן כיון דליכא מסירה ודעת אחרת אין שם להקנות בתרא כתובות. צריך למיכתב ליה קני לך איהו וכל שעבודא דאית ביה. והתו' כתבו דאין אותיות נקנות במסיר' וצרי' לעשות לו כתב אחר קני לך איהו וכל שעבודו ואי לא כתב ליה לא קנה אלא לצור על פי צליחותו וכן נראה מדברי הרמב"ם ז"ל וכתב רבינו תם וצריך לכתוב בשטר ולא סגי באמירה וכתב רבינו אפרי' צריך שיכתוב לו קנה שטר פלוני ואין חילוק בין כתבו על זה בין כתבו על שטר אחר בתרא. אם אותיות נקנות אגב קרקע והוא דאמר ליה קנה לך איהו וכל שעבודא כתב רב אלפס דמקנה אבל רב האי ור"ח והרא"ש כתבו דלא מקנו ולא בקנין בלא כתיבה ואם הוא שטר מכירה כגון מקרקע כגון דאמר ליה זכה בקרקע ואגבו תקנה השטר כיון שהחזיק בקרקע זכה בשט' אבל שטר אחר אינו נקנה באגב כי שטר מכירה כתבו בשמו וזה השט' שהוא רוצה לקנות אינו כתוב בשמו ובעל העיטור כתב כרי"ף והרמב"ם ז"ל כתב דשטר נקנה אגב קרקע וגם כתב הקנ' לחבירו קרקע כל שהוא והקנה לו על גב השטר חוב הרי זה קנה השטר בכל מקום שהוא ויראה לי שגם זה יכול למחול אחר שמחל ע"כ במכירה פ"ו. והריב"ם היה מסופק אם ספרים נקנים אגב קרקע כאלו לא איקרי נכסי לא מיקנו אגב קרקע והתוספות נסתפקו ביה בתרא. ואינו מועיל בהם קנין סודר. כתב רי"ף בבתרא פ' הספינה דמכירת שטר חוב דאוריתא בתרא מציעא. מסר ולא כתב הוי מקח טעות וחוזר הדמים והשטר לבעלים בתרא. וברשב"ם שטרות נקנין בכסף כמו קרקע כך פשוט בגמרא קמא כל שטר הן ממכר הן מענין אחר נקנה בכתיבה ובמסירה בין למוכר עצמו בין לאחר ושיכתוב קני לך איהו וכל שעבודא דאית ביה וכתב הרא"ש דוקא בשטר קנייה כגון שכתב ראובן לשמעון שדי קנוייה לך וקנתה שמעון באותו שטר אותו שטר מכרו או נתנו שמעון ללוי או לראובן עצמו בכתיבה ובמסיר' כמו שכתבתי ויותר זה חזקה ממכירת שטר חוב כי התם לא נסתלק המלוה לגמרי ויכול למחלו והכא נסתלק לוקח ראשון שהוא שמעון לגמרי אבל קנה השדה שמעון בכסף או בחזקה או בקנין סודר וכתבו השטר מכר לראיה ואחר כך הקנה שמעון אותו שט' גלוי בכתיבה ובמסירה לא קנה השדה לוי שהרי גם שמעון לוה ראשו' לא קנאו בזה השטר ולא דמי לשטר חוב דהתם לא נכתב השטר אלא לגבות ממשעבדי וכבר נתחייב לו ע"פ ובמסירת שטר חוב קונה שעבוד הנכסי' וגם החוב אבל גם זה גם הראשון לא קנה בזה השטר קמא בתרא. אם אמר שטר מכירה היה לי על זה השטר ואבד או נגנב הקנהו לו הר' יוסף ן' מאגש כת' דנאמן והרמב"ם ז"ל ובעל התוספות נחלקו עליו דאינו נאמן עד שיראה שטרו ולדברי רי"ף שכתב ששכר נקנה אגב קרקע בלא שטר צריך להביא ראיה וכן הרמב"ן בתרא.
<h2>דף קמז:</h2>
המוכר שטר חוב לחבירו וחזר ומחלו מחול. ואפילו יורש מוחל פי' ואפילו הקנהו באגב. ואם נתנו במתנת שכיב מרע היורש אינו יכול למחות. וכתבו התוס' או אם מכרו או נתנו במעמד שלשתן דאינו יכול למחול וכך דקדקו הפסקנים והרשב"א והראב"ד והתוס' ואם מחלו אינו משלם לו לוקח אלא מה שקבל ממנו לא כל החוב אפי' למאן דדאין דינא דגרמי וכן כתב רב שרירא גאון בתשובה והרמב"ם ז"ל והרשב"א כתבו כמו התוס' ויש חולקין ומכנס' שטר חוב לבעלה אינה יכולה למחול. וי"א דאי כתב לזה משתעבדא לך ובכל דאתי מחמתך אינו יכול למחול ואומדין כמה יתן אותו הלוקח כי מי שקונה שטר חוב כך יתננו שום דבר בפחות ממה שכתוב בשטר וכן הוא עיקר. יש מי שכת' כי אף על פי שחז' ומחל מוכר ללוה יכול לעכב לוקח הנייר שהגיע לידו ולא יתננו ללוה שכשזכה בו היה של מלוה וכן עיקר גטין בתרא מציעא כתובות. כתבו הגאונים כתב ידו כיון שהוא גובה מנכסים בני חורין מוסרו בכתיבה ובמסירה ואפילו למ"ד נאמן לומר פרעתי דאטו שטר פקדון מי לא מיזדבן וכך כתב הרא"ש בתשוב'. כתבו התוס' כי המוכר שטר חוב ומחלו כשמשלם ללוקח מנכסים שיש לו עתה לא ממה שמכר בין מכירה למחילה ואפילו מכר באחריות כי לא היתה מחילה זו בכלל האחריות מעולם דמה לי מחל מה לי שרף ועתה הוא מזיק ולכן ישלם הן הנמצא בידו גם האחריות לא שייך אלא על ריעות דעלמ' נפרע קודם מכירה כלומר שהיה שטר מקוים וראוי לגבות בו ע"כ. קונה שטר חוב בכתב גוים דינו לענין קנייה כדין שטרות שלנו ואם חזר ומחלו גובה קרן ורבית כך כתב הרשב"א בתשובה. ועוד כתב ואם היו החובות פרועי' ונודע שהיה גובה מהן קרן ורבית פטור וכן השיב רבי יצחק בר' אברהם ז"ל שאין זה דינא דגרמי אלא כמונע מציאה מחבירו ויותר גרוע מינה ואפילו גרמה בנזיקין דאסור לכתחלה ליכא.
<h2>דף קעג.</h2>
אותיות נקנות במסירה ובכתיבה ולא יועיל מסירה לבד אפילו לקנו' הניי' וצריך למשוך או להגביה חוץ מן המסירה והכתיבה ויש מי שכתב דאינן נקנות אלא במסירה וכן נראה עקר וכתבו התוספות ולא יועיל מסירה לבד אפילו לקנות עוד וצריך למשוך או להגבי' חוץ מן המסירה והכתיבה ולא דמי מסירה זו למסירת ספינ' או בהמ' ויש מהגדולים שכתבו שכמו שאותיות נקנות במסירה כך נקנות במשיכה ובהגבהה בלא מסירה ויש מי שכתב כי המסירה הו' כמו בשאר הדברים והעקר כמו שכתבתי בשם התוספ' ומה דאמרינן אותיות במסירה ובכתיבה לא שיועיל מסירה כי מסירה אינה במטלטלין אלא דבעינן קנין חשוב מיד ליד ואפילו דלא בעי' מיד ליד בעי' דעת אחרת מקנה דהפי' שטרותיו. אין המחזיק קונה המלוה הכתובה בהן כיון דליכא מסירה ודעת אחרת אין שם להקנות בתרא כתובות. צריך למיכתב ליה קני לך איהו וכל שעבודא דאית ביה. והתו' כתבו דאין אותיות נקנות במסיר' וצרי' לעשות לו כתב אחר קני לך איהו וכל שעבודו ואי לא כתב ליה לא קנה אלא לצור על פי צליחותו וכן נראה מדברי הרמב"ם ז"ל וכתב רבינו תם וצריך לכתוב בשטר ולא סגי באמירה וכתב רבינו אפרי' צריך שיכתוב לו קנה שטר פלוני ואין חילוק בין כתבו על זה בין כתבו על שטר אחר בתרא. אם אותיות נקנות אגב קרקע והוא דאמר ליה קנה לך איהו וכל שעבודא כתב רב אלפס דמקנה אבל רב האי ור"ח והרא"ש כתבו דלא מקנו ולא בקנין בלא כתיבה ואם הוא שטר מכירה כגון מקרקע כגון דאמר ליה זכה בקרקע ואגבו תקנה השטר כיון שהחזיק בקרקע זכה בשט' אבל שטר אחר אינו נקנה באגב כי שטר מכירה כתבו בשמו וזה השט' שהוא רוצה לקנות אינו כתוב בשמו ובעל העיטור כתב כרי"ף והרמב"ם ז"ל כתב דשטר נקנה אגב קרקע וגם כתב הקנ' לחבירו קרקע כל שהוא והקנה לו על גב השטר חוב הרי זה קנה השטר בכל מקום שהוא ויראה לי שגם זה יכול למחול אחר שמחל ע"כ במכירה פ"ו. והריב"ם היה מסופק אם ספרים נקנים אגב קרקע כאלו לא איקרי נכסי לא מיקנו אגב קרקע והתוספות נסתפקו ביה בתרא. ואינו מועיל בהם קנין סודר. כתב רי"ף בבתרא פ' הספינה דמכירת שטר חוב דאוריתא בתרא מציעא. מסר ולא כתב הוי מקח טעות וחוזר הדמים והשטר לבעלים בתרא. וברשב"ם שטרות נקנין בכסף כמו קרקע כך פשוט בגמרא קמא כל שטר הן ממכר הן מענין אחר נקנה בכתיבה ובמסירה בין למוכר עצמו בין לאחר ושיכתוב קני לך איהו וכל שעבודא דאית ביה וכתב הרא"ש דוקא בשטר קנייה כגון שכתב ראובן לשמעון שדי קנוייה לך וקנתה שמעון באותו שטר אותו שטר מכרו או נתנו שמעון ללוי או לראובן עצמו בכתיבה ובמסיר' כמו שכתבתי ויותר זה חזקה ממכירת שטר חוב כי התם לא נסתלק המלוה לגמרי ויכול למחלו והכא נסתלק לוקח ראשון שהוא שמעון לגמרי אבל קנה השדה שמעון בכסף או בחזקה או בקנין סודר וכתבו השטר מכר לראיה ואחר כך הקנה שמעון אותו שט' גלוי בכתיבה ובמסירה לא קנה השדה לוי שהרי גם שמעון לוה ראשו' לא קנאו בזה השטר ולא דמי לשטר חוב דהתם לא נכתב השטר אלא לגבות ממשעבדי וכבר נתחייב לו ע"פ ובמסירת שטר חוב קונה שעבוד הנכסי' וגם החוב אבל גם זה גם הראשון לא קנה בזה השטר קמא בתרא. אם אמר שטר מכירה היה לי על זה השטר ואבד או נגנב הקנהו לו הר' יוסף ן' מאגש כת' דנאמן והרמב"ם ז"ל ובעל התוספות נחלקו עליו דאינו נאמן עד שיראה שטרו ולדברי רי"ף שכתב ששכר נקנה אגב קרקע בלא שטר צריך להביא ראיה וכן הרמב"ן בתרא.
